קנאביס רפואי

קנאביס רפואי (המכונה לרוב "מריחואנה רפואית") מתייחס לשימוש בצמח הקנאביס כתרופה או טיפול בצמחי מרפא המומלצים על ידי רופא, כמו גם טטרהידרוקאנבינול (THC) סינתטי וקנבינואידים אחרים. ישנם מחקרים רבים הנוגעים לשימוש בקנאביס בהקשר רפואי. השימוש בדרך כלל דורש מרשם, וההפצה נעשית בדרך כלל במסגרת המוגדרת בחוקים המקומיים. ישנן מספר שיטות למתן מינון, כולל אידוי או עישון של ניצנים מיובשים, שתייה או אכילה של תמציות, ונטילת כדורי THC סינתטיים. היעילות המשתווה של שיטות אלה הייתה נושא מחקר שנערך על ידי המכונים הלאומיים לבריאות.
שימוש תרופתי בקנאביס הוא חוקי במספר מצומצם של שטחים ברחבי העולם, כולל קנדה, אוסטריה, גרמניה, הולנד, ספרד, ישראל, פינלנד ופורטוגל. בארצות הברית, 13 מדינות הכירו במריחואנה רפואית: אלסקה, קליפורניה, קולורדו, הוואי, מיין, מרילנד, מישיגן, מונטנה, נבאדה, ניו מקסיקו, אורגון, רוד איילנד, ורמונט וושינגטון; אף על פי שקליפורניה, קולורדו, ניו מקסיקו ורוד איילנד הן כיום המדינות היחידות שמשתמשות בבתי מרקחת למכירת קנאביס רפואי.
שבע מדינות אמריקאיות שוקלות בימים אלה הצעות חוק למריחואנה רפואיות בבית המחוקקים שלהן: אילינוי, פנסילבניה, מינסוטה, ניו המפשייר, ניו ג'רזי, ניו יורק וצפון קרוליינה. בדרום דקוטה יש גם כמה עתירות לעניין לגליזציה של מריחואנה רפואית.